מה התועלת של קצת

עם הביס, הסוס יחשוב שיש מה לאכול בפה, למרות שלועס כדי ללעוס, אולי הוא לא יוכל ללעוס איזו תזונה, אבל הסוס חושב שיש מה לאכול בפה, יכול ללעוס ברציפות , ולא תמיד ינסה למצוא ביס לאכול. בימי קדם היו הפרשים מאכילים את הסוס לפני היציאה לקרב, כדי שהסוס לא יהיה רעב ולא יהיה לו כוח, וכדי שהסוס לא ירוץ לחפש מזון, ללא קשר למשימתו. מה היה חושב הסוס אם היה רואה שדה ירוק, או שדה תירס, בזמן שהוא רץ? הוא היה הולך לפי האינסטינקט הביולוגי שלו לאכול ביס מדשא או שדה תירס, וכשהיה מכופף את ראשו היה זורק את הפרש מגבו, חושב רק על עצמו ולא על הפרש. אם הסוס מלא ונושא מעט, לא רק שקל לשלוט בו, אלא גם לא קל למצוא מזון מבלי לדאוג לפרשים. מישהו בכפר נהג בכרכרה לתוך השדה, והסוס, בלי קצת, הלך לצד הדרך לאכול דשא, רק אוכל את עצמו, בלי קשר לאיך נראים האנשים באוטו, ואם המכונית הגיעה. התעלה.